מערך הסייבר של ישראל סיכונים ומתקפות

מדוע בישראל ובמערך הסייבר לא מייחסים התקפות סייבר למדינות אויב או מדינות אחרות? לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי ענקית הביטוח "לויד'ס" מעדכנת את פוליסות הסייבר שלה לשנה הבאה. מה ההשלכות של ההכרזה?התאגיד לא ישלם פיצויים לארגונים ולחברות שייפגעו ממתקפות סייבר בגיבוי מדינות. מה הסיבה?השכיחות הגדולה של מתקפות כאלה. הנזק העצום שהן יכולות לגרום, והיעדר היכולת הממשית למנוע נזק משמעותי.

החדשות הרעות שמקבל מערך הסייבר של ישראל

מדובר בחדשות רעות למדי עבור מדינת ישראל. מה המצב בשטח?. ישראל הסובלת כידוע ממתקפות סייבר רבות שמקורן במדינות אויב כדוגמת איראן ומדינות אחרות שכן כעת, כך על פי הפרסום,

במידה ואין ייחוס מדינתי לא ישולם הנזק על ידי הביטוח. הפרסום מעלה גם שאלה קשה.

מדוע המדינה אינה מייחסת מתקפות סייבר למדינות האחראיות עליהן. גם אם מקורן בקבוצות האקרים שונות הנהנות מגיבוי מדינתי?.

במדינות אחרות, למשל ארה"ב, קיים ייחוס כזה. כך, למשל, כפי שפורסם, ממשלת ארה"ב ייחסה באופן רשמי שתי תקיפות סייבר משמעותיות נגד חברות ענק לרוסיה ולצפון קוריאה.

לדברי רם לוי, מנכל "קונפידס", החברה להגנה ולניהול משברי סייבר, "במידה וישראל תמשיך במדיניות אי ייחוס מתקפות הסייבר, היא תצטרך למצוא פתרון לתקיפות איראניות או לבלות הרבה בבתי משפט".

מאפיינים של מערך סייבר מדינתי

פעילויות סייבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהיחסים הבינלאומיים. העצום יש קשר הדדי בין רשתות, טכנולוגיות ותהליכי סייבר מעבר לגבולות.

התהליך הזה קירב חברות ואינדיבידואלים מאומות שונות ונפתח חלון הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בין גורמים ממלכתיים וחוץ-מדינתיים כאחד. באותו בזמן, מדינות וחברות הגדילו את התלות בתפקוד ה-IT. למה הכוונה?. למערכות המידע של הארגונים.

למה הוביל התהליך?.  זה יצר נקודות תורפה חדשות. במרחב הווירטואלי, רק משאבים מוגבלים נדרשים לעתים קרובות כדי לגרום נזק משמעותי. זה מהווה איומים ביטחוניים עבור מדינות וחברות.

פעולות סייבר חוצות גבולות מזיקות, הן על ידי גורמים ממלכתיים והן על ידי גורמים שאינם ממלכתיים, יכולות
לסכן את היציבות הבינלאומית.

עוד באתר שרתים מאובטחים לאתרי אינטרנט