ארנקים דיגיטליים בישראל סקירה מקיפה

ארנקים דיגיטליים בישראל סקירה מקיפה

הטכנולוגיה הולכת קדימה. כבר לפני כ20 שנה הופץ בארץ ארנק דיגיטלי בטכנולוגיה שלא תפסה. כעת מפרסם הנגיד את עמדת בנק ישראל לנוכח ההתפתחויות בתחום התשלומים ופעילות ארנקים דיגיטליים.

שוק התשלומים ועמדת בנק ישראל

שוק התשלומים המתקדמים עובר שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה בכלל. בתחום הארנקים הדיגיטליים בפרט. התפתחויות אלו כוללות הצעות שירותי תשלום חדשניים על ידי שחקנים קיימים ושחקנים חדשים

בין השאר:

  • בנק הפועלים הודיע כי בכוונתו להשיק ארנק דיגיטלי על תשתית אפליקציית התשלומים ביט
  • בנק דיסקונט הודיע כי בכוונתו להשיק, בכפוף לאישורים נדרשים, ארנק דיגיטלי. זה בשותפות עם שופרסל על גבי אפליקציית פייבוקס
  • בנק לאומי, מקס, ישראכרט וכאל השיקו ארנקים דיגיטליים עבור לקוחותיהם
  • קמעונאים שונים פועלים אף הם על מנת להציע ללקוחותיהם אפשרויות תשלום מתקדמות נוספות.
  • חברות טכנולוגיה גלובליות צפויות להשיק ארנקים דיגיטליים לציבור בישראל.
  • מיזמים אלו מתאפשרים, בין היתר, הודות למהלך שהוביל בנק ישראל בשנה האחרונה.

יחד עם כלל השחקנים בשוק להטמעת תקן EMV במסופי בתי העסק, מה שמאפשר, בין היתר, תשלום ללא מגע (NFC) וביצוע תשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים.​

כיצד מגיב בנק ישראל להתפחות בשוק הארנקים הדיגיטליים בישראל 

מדיניות בנק ישראל באשר להתפתחות שוק התשלומים מכוונת ליצירת תשתית שתאפשר לשחקנים בשוק לייצר חדשנות בתחום התשלומים ולהרחיב על ידי כך את מגוון האפשרויות העומדות בפני הצרכנים ובתי העסק בישראל לביצוע תשלומים, באופן שיעצים את חוויית הלקוח, ישפר את רווחת הצרכן ובו בזמן יתרום לעידוד ופיתוח התחרות לטובת הציבור. עמדה זו כוללת הסתכלות ארוכת טווח על השוק והתפתחות אמצעי התשלום בו.

בתקופה האחרונה בחן בנק ישראל מיזמים חדשים בשוק התשלומים. לרבות פעילות בתחום של הארנקים הדיגיטליים הקיימת והצפויה להתפתח בעתיד הקרוב.

הבחינה כללה, בין השאר, סקירה של הנעשה בחו"ל בתחום ארנקי התשלום, העמקה. לצד תחקור והערכת התפתחות מבנה שוק הארנקים בישראל ומאפייניו. בכלל זה פגישות ושיח עם בעלי העניין השונים, הן גופים ממשלתיים והן גופים עסקיים רלוונטיים.

אחת הסוגיות המהותיות באשר להתפתחות שוק התשלומים וכנגזרת מכך ההתפתחות בשוק הפיננסי.

  1. סוגיה זו נוגעת להעברה וצבירה של מידע על ידי גופים בשרשרת הוראת תשלום.
  2. המידע – אודות פעילותו הפיננסית של הלקוח והשימושים שיעשו במידע האמור.
  3. מדובר בסוגיה מורכבת, שגבולותיה הם מעבר לשימושים הפיננסיים והשפעותיהם.
  4. בנק ישראל מתכוון לבחון סוגיה זו, ביחד עם יתר הגורמים הרלוונטיים, ואם יהיה צורך, לקדם אסדרה בנושא.

הנחיות ליישום אפליקציות תשלומים דיגיטליות 

לאור הבחינה שערך ועל בסיס מדיניותו האמורה, גיבש בנק ישראל עמדה שעל פיה יש במיזמים החדשים כדי לעודד את התחרות, לפתח את עולם התשלומים ולהביא ערך לצרכן הישראלי וכי אין מקום לעכבם, ובלבד שבשלב זה של ההתפתחויות בשוק התשלומים:

1. לא יעשה שימוש במידע שנאסף במסגרת ארנק דיגיטלי לשם מתן שירותים פיננסיים או מכירה של מוצרים פיננסיים אחרים ללקוחות בעלי כרטיסי חיוב שהנפיקו עבורם מנפיקים שאינם בעלי הארנק. וזאת עד אשר תיבחן סוגיה זו על כלל היבטיה;

2. בארנק פתוח תהא בתוך תקופה קצרה אפשרות לריבוי כרטיסים של מנפיקים שונים, כך שלקוחות יוכלו לעשות שימוש לפי בחירתם במספר כרטיסים בקלות ובנוחות;

3. המגבלה שהוטלה על שני הבנקים הגדולים בחוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות לעניין מסגרות בכרטיסי אשראי חלה על כרטיסי אשראי שמונפקים או שיונפקו במסגרת מיזמים של שיתוף פעולה שבהם מעורבים שני הבנקים הגדולים, בין כרטיסים ייעודיים לשימוש בארנק דיגיטלי ובין כרטיסים אחרים, אלא אם כן יודיע בנק ישראל, בתום בחינה שהוא עורך, ששיתופי פעולה כאמור אינם בגדר הנפקה משותפת שעליהם חלה המגבלה האמורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.